רסידו סי בע"מ ורסידו סי ניהול ואחזקה (2000) בע"מ נ' הצעד השלישי בע"מ ואח'

החלטה

הובאה לפני בקשה לבטול צו עיקול זמני שניתן נגד הנתבע.

צו העיקול ניתן גם נגד נתבעת שלא הגישה בקשה לבטול צו העיקול.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ועיינתי בדבריהם הגעתי למסקנה שיש להותיר את צו העיקול על כנו.

התנאי הראשון למתן צו עיקול זמני מחייב את התובע להציג ראיות מהימנות לכאורה בדבר קיום עילת תביעה. בשלב זה של הדיון אין צורך לבסס את כתב התביעה בראיות מלאות ודי בראיות מהמנות לכאורה בדבר קיום עילת תביעה. אמנם גם כאשר התובע מקיים את התנאי עדיין יכול הנתבע לבקש לבטל את צו העיקול וזאת בתנאי שהוא מטיל ספק בצדקת התביעה, אולם לאחר ששמעתי את טענות הצדדים לא הצליח הנתבע להטיל ספק בלבי בדבר צדקת התביעה נגדו. הנתבע טוען שחתימתו על גבי כתב הערבות אינה חתימה אישית וכי הוא חותם בצורה שונה כשהוא מתכוון לחתום חתימה אישית וכי החתימה שמופיעה על גבי כתב הערבות היא חתימת החברה ששכרה את הנכס. טענה זו היא טענת הגנה ואין זה המקום לברר אותה ואין לבית משפט זה הכלים לרדת לשרשן של הראיות על פני הדברים ולכאורה עולה שמדובר בחתימה המחייבת את הנתבע. המסמך עליו מתנוססת החתימה הוא כתב ערבות ומי שחתם עליו ראה שמדובר בכתב ערבות, גם פרטיו האישיים של הנתבע מופיעים על גבי כתב הערבות בתור ערב, העובדה שלחתימה האישית של הנתבע הוספה חותמת החברה אין בה בשלב זה כדי להוביל למסקנה שלא מדובר בראיה מהימנה לכאורה לקיום עילת תביעה נגדו. אדרבא, הטענה של הנתבע אינה עומדת במבחן ההגיון משום שלא יתכן שהחברה תערוב לחיוב האישי שלה.

תנאי נוסף למתן צו עיקול זמני מחייבת את התובע להציג ראיות מהימנות לכאורה בדבר קיום יסוד ההכבדה, דהיינו שאם לא ינתן צו העיקול הזמני הדבר יכביד על ביצוע פסק הדין שינתן נגד הנתבע במידה וינתן.

המדובר בנתבע שהוא מנהל החברה הנתבעת אשר הסתבכה בחובות וחשבון הבנק שלה גם הוגבל היא אף לא הגישה בקשה לבטול העיקול הזמני שניתן נגדה. לטענת התובע הנתבע כמו גם הנתבעת נמצאים בקשיים כלכליים וכי הם מתנהלים באופן לקוי ביותר ועל כן מתקיים לטענת התובע החשש הסביר לקיום יסוד ההכבדה. רף ההכבדה הנדר ש לצורך מתן צו עיקול זמני הוא הנמוך ביותר מבין כל שאר הסעדים הזמניים והתובע עמד בו. נגד הנתבע הוגשו תביעות דבר המאשר את הטענה שהוא נמצא במצב כלכלי קשה. הנתבע טען שיש לנתבעים רכוש אולם התובע טען מנגד שמדובר ברכוש משועבד ונושים מובטחים. כמו כן הנתבע לא נענה לפניות לסילוק החוב ולטענת התובע התנהלותו של הנתבע הינה לקויה ביותר. טענה זו הינה טענה מבוססת והתרשמתי מכך היום בדיון בחקירה הנגדית של הנתבע, עדותו בחקירה הנגדית היתה מתחמקת ולא סיפק תשובות ישירות ומידיות. הטענה שיש לנתבע רכוש אין בה כדי לבטל את יסוד ההכבדה כשהנתבע מתנהל בצורה שיש ב ה כדי להצביע על כך שהוא יכביד על ביצוע פסק הדין לכשינתן. עדותו היום בחקירה הנגדית שהיתה עדות חמקמקה יש בה כדי לבסס את הטענה שיש חשש סביר שהוא יכביד על ביצוע פסק הדין לכשינתן. גם הטענה שהוא לא חתם בתור ערב למרות שפרטיו האישיים מופיעים על המסמך הנושא כותרת ערבות היא טענה חמקמקה שבאה להסיר מעליו את החיוב שנטל על עצמו בתור ערב. בנוסף על כך הטענה היא שהנתבע עצמו נמצא במצב כלכלי קשה ודי בכל אלה כדי לבסס את יסוד ההכבדה הדרוש לצורך מתן צו עיקול זמני.

 על התובע להציג ראיות מהימנות לכאורה גם לענין היות הסעד הזמני סעד מידתי. צו העיקול הזמני ניתן לאחר שנשקלו האינטרסים המנוגדים של שני הצדדים וזכויות הנתבע הובטחו על ידי כך שהתובע הפקיד בטחונות. הבקשה למתן צו עיקול זמני הוגשה בתום לב והיא מוצדקת בנסיבות הענין וזאת לנוכח הנסיבות שהיו לפני בעת מתן צו העיקול הזמני וגם אלו שהתבררו היום במעמד שני הצדדים. אני סבור שאם לא ינתן צו העיקול הזמני קיים חשש סביר לכך שלא יהא לתובע ממי וממה להפרע. התנהלותו של הנתבע כלפי התובע עלולה להוביל לכך שחששו הסביר של התובע יתממש.

גם בחינת מאזן הנוחות של שני הצדדים מוביל למסקנה שיש להותיר את צו העיקול על כנו. המאזן נוטה לטובת התובע משום שהנזק שעלול להגרם לו במידה ולא יגרם צו העיקול הזמני גדול מהנזק שעלול להגרם לנתבע במתן צו העיקול הזמני. שהרי הנתבע מובטח כאמור לעיל על ידי הבטחונות שהתובע הפקיד. כמו כן עומדת ל נתבע האפשרות לבקש המרת העיקול וכן להגיש בקשה להסיר עקולים אצל המחזיקים שאצלם לא נתפס דבר. מנגד הנזק שיגרם לתובע אם יבוטל צו העיקול לאור מה שכתוב בבקשה והתרשמותי מהנתבע עצמו, יהא גדול משום שיש חשש שלא יהא לתובע ממה וממי להפרע בבוא היום.

לפיכך הגעתי למסקנה שיש להותיר את צו העיקול הזמני על כנו לאחר שהתובע עמד בכל התנאים הדרושים למתן צו העיקול הזמני ולא התעורר אצלי ספק בצדקת התביעה כלפי הנתבע.

לנוכח הטענה שמדובר ברכוש שעוקל מעבר לחוב הנתבע, אני מאפשר לנתבע להגיש תוך 30 ימים מהיום פרוט בשווי הרכוש לרבות שווי השעבודים שרשומים על אותם נכסים וזאת לנוכח הטענה שמדובר ברכוש משועבד ובמידה והדבר יעשה אשקול אילו נכסים ישוחררו מהעיקול.

הנתבע ישלם לתובע הוצאות בסך של 2000 ש"ח בתוספת מע"מ בצרוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל.

ניתנה והודעה היום כ"ה טבת תש"ע, 11/01/2010 במעמד הנוכחים.

משה כהן, רשם התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: